מדריך

נזילה מהשכן מלמעלה: מה מקום הכתם מגלה על מי שמשלם, ומה עושים ביום הראשון

  • עודכן ב-
  • 9 דקות קריאה

לפי חוק המקרקעין, התשכ״ט-1969, והתקנון המצוי, בעל הדירה שממנה מגיעה הנזילה חייב לתקן את המקור ואת הנזק אצלכם, גם אם קנה אותה לפני חודש. כשהמקור בצנרת משותפת, בגג או בקיר חיצוני, האחריות על נציגות הבית המשותף, ובבניין עם תקנון רשום משלו החלוקה יכולה להיות אחרת. אם השכן מסרב והבניין רשום כבית משותף, פונים למפקח על רישום המקרקעין, שמוסמך לתת צו עשה ולפסוק פיצוי; בבניין שלא נרשם הדרך היא בית המשפט.

נכון ל-

כתם צהוב בתקרת המקלחת, והשכן מלמעלה כבר יודע מה זה: "בטח מהצנרת של הבניין". אולי הוא צודק, אבל מהתשובה הזאת נגזר מי מזמין את האינסטלטור ומי משלם לו. לפי מדריך המשפט של N12, כשהמקור בצנרת המשותפת, נציגות הבית משלמת לבעל המקצוע. כשהמקור בדירת השכן, אתם משלמים ראשונים ותובעים ממנו אחר כך.

השורה התחתונה שלנו: המלכודת היא לקבל "זה מהבניין" או "זה ממך" בלי בדיקה. מי שמשלם על תיקון שהיה צריך לעבור לוועד, או להפך, משלם על טעות שקל היה למנוע. מקום הכתם הוא הרמז הראשון, והוא מגיע מהר יותר מכל ויכוח בחדר המדרגות.

מה עושים ביום הראשון כשמים מטפטפים מהתקרה?

קודם בטיחות. אם יש מים ליד גוף תאורה או שקע, מורידים בלוח החשמל את המפסק של המעגל הזה ומפנים רהיטים ומכשירים מהאזור.

אחר כך מצלמים, לפני שמישהו מגרד, צובע או סוגר משהו, מכמה מרחקים: מקרוב, מאמצע החדר ומהפתח, כדי שיראו איפה הכתם ביחס לקירות. וידאו, אם יש טפטוף פעיל. כל חפץ שנפגע, וקבלות על כל מה שתתקנו או תזרקו. את הקבצים המקוריים שומרים בטלפון, כי וואטסאפ מוחק מהתמונות את נתוני הצילום.

תיעוד טוב עובד בשבילכם פעמיים: מול חברת הביטוח, ומול המפקח על רישום המקרקעין אם הסיפור יגיע לשם.

לכל אחת סעיף משלה בהמשך.

רשימת סימון ליום הראשון:

  • לנתק חשמל בנקודות שליד הכתם ולפנות חפצים
  • לצלם מכמה מרחקים ולשמור וידאו עם תאריך
  • לצלם חפצים שנפגעו ולשמור קבלות
  • לדבר עם השכן ולשלוח מכתב (תבנית בסעיף על המכתב)
  • לשלוח פנייה בכתב לוועד הבית (סעיף הוועד)
  • להודיע לחברת הביטוח ולבקש מהשכן את פרטי הביטוח שלו (סעיף הביטוח)
  • להזמין נסח של הבית המשותף (סעיף התקנון)
  • לשמור את שם בעל המקצוע שפתח, ותמונה של מה שמצא

לפני שכותבים למישהו צריך לדעת למי, והכתם עצמו מראה את התשובה.

איך יודעים לפי מקום הכתם אם הנזילה של השכן או של הבניין?

לפי N12, חוק המקרקעין מטיל על בעל הדירה את התיקון של כל נזק שנובע מדירתו, הן לדירת שכן והן לרכוש המשותף. זה חל גם על שכן צמוד באותה קומה, לא רק על מי שגר מעליכם.

כשהנזילה מדירת השכן, דורשים ממנו לתקן גם את המקור וגם את הנזק אצלכם. החובה על בעל הדירה הנוכחי, גם אם קנה אותה לפני חודש והליקוי ישן ממנו.

החריג שמבלבל: בתוך דירת השכן עובר לפעמים צינור משותף אנכי, צינור ביוב או צינור מי דלוחין מכיורים ואמבטיות. לפי N12 הוא לרוב מוסתר בקיר חיפוי. כתם שצמוד לקו הזה יכול להיות צנרת משותפת, גם כשהוא בדיוק מתחת לאמבטיה של השכן.

נניח שאתם גרים בקומה 3. כתם בתקרת המטבח שמתרחב בכל פעם שבקומה 4 מפעילים מדיח הוא כנראה צנרת בדירה שלהם. כתם בפינה ליד הפיר, שמופיע גם אצל השכנים בקומות 1 ו-2, הוא כנראה צנרת משותפת.

כשאין דרך לדעת, מבקשים מהנציגות להזמין בעל מקצוע שיאתר את המקור, אחרי שנמסרה הודעה לשכן.

עץ החלטה: איפה הכתם אצלכם?

בחרו את המקום הקרוב ביותר למה שאתם רואים. בכל ענף: בבניין עם תקנון רשום, בדקו קודם את הסעיף על צנרת ואחזקה.

  1. תקרת אמבטיה או מקלחת, מתחת לחדר רטוב של השכן. האחראי הסביר: השכן (איטום או צנרת בדירתו). החריג: כתם לאורך קו של צינור אנכי. מצלמים את הכתם ואת הקו שלו ביחס לקיר. פונים לשכן, משלמים ראשונים לבעל המקצוע ודורשים ממנו.
  2. תקרת מטבח. האחראי הסביר: השכן (ברזים, מדיח, ניקוז הכיור). מצלמים לפני ואחרי שהשכן מפעיל מים כמה דקות. פונים לשכן.
  3. תקרה מתחת למרפסת. מרפסת פרטית של השכן: השכן. מרפסת גג משותפת: הוועד. מצלמים אחרי גשם ואחרי שטיפת המרפסת.
  4. ליד פיר או צינור אנכי, כתם שחוזר בכמה קומות. האחראי הסביר: הוועד (צנרת משותפת). פונים לוועד, והוועד משלם לבעל המקצוע. מבקשים מהשכנים בקומות האחרות תמונה של הכתם אצלם.
  5. קומה עליונה, מתחת לגג משותף. האחראי הסביר: הוועד. מצלמים את התקרה וגם את הרהיטים והמכשירים שנפגעו.
  6. קיר חיצוני שמרטיב אחרי גשם. האחראי הסביר: הוועד. מצלמים ורושמים את תאריך הגשם.
  7. לא ברור. פונים לוועד בכתב ומבקשים שיזמין בעל מקצוע לאיתור, אחרי הודעה לשכן.

מתי הוועד משלם על הנזילה?

צנרת משותפת: לפי N12, פונים לנציגות ודורשים שתתקן את הרטיבות גם ברכוש המשותף וגם בתוך הדירה שלכם. הוועד לא עושה לכם טובה כשהוא צובע את התקרה, זו חובה שלו.

גג משותף: הנציגות אחראית לתיקון, וכל הדיירים משתתפים בעלות. היא גם אמורה לפצות על נזק מוכח, למשל לריהוט או למוצרי חשמל. לכן מצלמים גם את הספה, לא רק את התקרה.

קיר חיצוני: רטיבות מפגם באיטום, בהדבקת הקרמיקה או בציפוי האבן היא באחריות הנציגות. הסימן הוא התזמון: הכתם מופיע אחרי גשם, לא אחרי מקלחת אצל השכן.

כל אלה כללי ברירת המחדל. בבניין עם תקנון משלו, או בבניין שבכלל לא נרשם, התמונה יכולה להשתנות.

איור של בניין מגורים עם מרפסות רטובות וסימני מים כהים על הקיר הצהוב אחרי גשם
איור להמחשה: קיר חיצוני שמרטיב אחרי גשם הוא לרוב עניין של הבניין כולו.

מה קובע התקנון המצוי, ומה משתנה כשיש תקנון רשום או כשהבניין לא רשום בכלל?

התקנון המצוי קובע שבעל דירה חייב לתקן בדירתו כל דבר שתיקונו דרוש כדי למנוע נזק לדירה אחרת או לרכוש המשותף. לפי סעיף 64 לחוק, הוא חל על בית משותף רשום שלא רשם תקנון משלו.

תקנון רשום יכול לשנות את ברירת המחדל, למשל לקבוע מי אחראי לצנרת בתוך הדירות או לאיטום המרפסות. בכל עניין שהתקנון הרשום לא שינה, ממשיך לחול התקנון המצוי.

איך יודעים מה המצב אצלכם? מזמינים נסח של הבית המשותף מלשכת רישום המקרקעין (הטאבו), גם דרך אתר השירותים הממשלתיים. הנסח מראה אם הבניין רשום כבית משותף, אם נרשם תקנון, ומי הבעלים של כל דירה. הפרט האחרון שווה זהב כשהדירה מלמעלה מושכרת ואף אחד לא יודע מי הבעלים.

בניין שלא נרשם כבית משותף אינו מקרה נדיר: בניינים ישנים, ובניינים חדשים שהרישום שלהם עוד לא הושלם. סכסוך בבניין כזה מתברר בבית המשפט, לא אצל המפקח.

הדעה שלנו: נסח הבית המשותף הוא המסמך שהכי מעט אנשים טורחים להזמין, והוא קובע גם לאן תפנו (מפקח או בית משפט) וגם למי ממוען המכתב.

תקנון מצוי, תקנון רשום ובניין שלא נרשם: מה בודקים

שלושה מצבים של בניין, ומה כל אחד מהם משנה בנזילה מהשכן
מה בודקיםתקנון מצויתקנון רשוםבניין שלא נרשם כבית משותף
מתי זה המצב שלכםבית משותף רשום שלא רשם תקנון משלוהבעלים רשמו תקנון בלשכת רישום המקרקעיןהנסח לא מראה רישום בפנקס הבתים המשותפים
איפה קוראים את הכלליםבתוספת לחוק המקרקעיןבתיק הבית המשותף בלשכת רישום המקרקעין, ובכל נושא שלא שונה חל התקנון המצויבהסכם שיתוף אם יש, וחלק מכללי הבית המשותף לפי סעיף 77א לחוק המקרקעין
חובת תיקון בתוך הדירהבעל דירה מתקן בדירתו כל דבר שתיקונו דרוש למניעת נזק לדירה אחרת או לרכוש המשותףיכול לקבוע חלוקה אחרת, למשל לצנרת או למרפסותאין תקנון רשום שקובע זאת, ובודקים לפי החוק וההסכמים
מי דן בסכסוך על חובת התיקוןהמפקח על רישום המקרקעין (סעיף 72)המפקח על רישום המקרקעין (סעיף 72)בית המשפט, לא המפקח
מה לבדוק לפני שפוניםאם המקור בדירת השכן או בצנרת משותפתהסעיפים בתקנון על אחזקת הצנרת והמרפסותאם יש הסכם שיתוף ואם יש ועד שפועל בפועל

חוק המקרקעין, התשכ״ט-1969, והתקנון המצוי שבתוספת לו; היקף סעיף 72 לפי סקירה בגלובס

מה כותבים לשכן ולוועד כדי שהמכתב ישמש אחר כך כראיה?

לפי N12, לפני שמגיעים למפקח פונים לנציגות, רצוי במכתב עם אסמכתא שהוא התקבל, ונותנים לה פרק זמן סביר לטפל. מכתב בלי הוכחת קבלה שווה מעט כשמגיעים להליך.

שולחים כך שתישאר אסמכתא: דואר רשום עם אישור מסירה, או מייל או וואטסאפ, ושומרים צילום מסך עם אישור הקריאה או התשובה. לוועד הולך עותק באותו יום, עם בקשה מפורשת להזמין בעל מקצוע אם המקור לא ידוע.

הטון עובדתי ובלי האשמות, כי את המכתב הזה אולי יקרא מפקח, ומכתב מנומס ומתועד עובד לטובתכם.

תבנית להעתקה:

לכבוד: שם בעל הדירה מעליי, דירה מספר
העתק: נציגות הבית המשותף, כתובת הבניין
תאריך: תאריך

הנדון: נזילה לדירתי, דירה מספר

ביום תאריך הגילוי גיליתי רטיבות בתקרת מיקום הכתם, מתחת להחדר המקביל בדירתך. תמונות מצורפות.

אבקש לאתר את מקור הנזילה ולתקן אותו, לתקן את הנזק שנגרם בדירתי, ולעדכן אותי בכתב עד מועד לתשובה.
אבקש גם את פרטי חברת הביטוח שלך ומספר הפוליסה.

לנציגות: אם מקור הנזילה אינו ידוע או שהוא בצנרת משותפת, אבקש שתזמינו בעל מקצוע לאיתור ולתיקון.

בברכה,
שם מלא, טלפון

אתם בשכירות, או שהדירה מלמעלה מושכרת: מי אחראי למה?

שוכרים שהתקרה שלהם נוזלת פונים קודם לבעל הדירה, בכתב ועם תמונות.

הטעות שעלולה לעלות ביוקר: קיזוז שכר דירה על דעת עצמכם, בלי בסיס בחוזה, שעלול להפוך אתכם לצד המפר. לפני צעד כזה שווה שיחה עם עורך דין.

כשהדירה מלמעלה מושכרת, חובת התיקון לפי חוק המקרקעין מוטלת על הבעלים, לא על השוכר שגר בה. מבקשים מהשוכר את פרטי הבעלים, ואם הוא לא נותן, שואלים את הוועד או מוצאים בנסח. השוכר כן צריך לאפשר בדיקה ולהודיע לבעלים שלו. אם גרם לנזק ברשלנות, למשל השאיר ברז פתוח, יכולה להיות גם לו אחריות בנזיקין, וזו שאלה לעורך דין.

מתי מודיעים לחברת הביטוח, ומה קורה אם איחרתם?

נזילה נסתרת היא סיפור אחר. לפי פסק דין שגלובס דיווח עליו, המועד הקובע לזכאות לתגמולים הוא המועד שבו המבוטח גילה את הנזק. נזילה יכולה לקנן זמן רב בתוך תקרה, קירות או מתחת לריצוף, ולכן העובדה שלא היה אירוע מים באותה שנה לא מונעת כיסוי.

באותו מקרה חברת הביטוח טענה שנזק מצנרת של השכן אינו מכוסה, כי הפוליסה מכסה רק את הדירה עצמה ואין בה כיסוי לצד שלישי, חוץ מנזק מצנרת משותפת. טענה כזאת עלולה לעלות גם אצלכם. בית המשפט קבע שהנזילה מצנרת הדירה שמעל המחסן היא "מקור מים חיצוני" שמכוסה בפוליסה, בלי קשר למשך החלחול. הוא גם קבע שהחברה התרשלה כששלחה מבוטח שהיה לו כיסוי להליך מול השכן, וחייב אותה בהוצאות המהנדס ובפיצוי על עוגמת נפש. זה מקרה אחד, שנקבע לפי הנוסח של פוליסה מסוימת, ולא כלל שחל על כל פוליסה.

מה בודקים בפוליסה שלכם:

  • האם יש כיסוי ל"מקור מים חיצוני" או לנזק שמגיע מדירה סמוכה.
  • האם יש כיסוי צד שלישי.
  • מה ההשתתפות העצמית בנזקי מים.

את פרטי הפוליסה של השכן מבקשים ממנו. כיסוי צד שלישי שלו יכול לשלם לכם. וכשאין ביטוח שמשלם וגם השכן לא זז, נשאר המסלול המשפטי.

השכן מסרב או לא פותח את הדלת: מה המפקח על רישום המקרקעין יכול לחייב?

לפי סקירה שפורסמה בגלובס, סעיף 72 לחוק המקרקעין קובע את היקף הסמכויות של המפקח בסכסוכים בין בעלי דירות בבית משותף. סעיף 72(א) נותן לו סמכות ייחודית בסכסוך על זכויות וחובות לפי התקנון ולפי סעיפים 58 ו-59. הסמכות הזאת קיימת רק כשהבניין רשום כבית משותף.

מה הוא יכול לתת? לפי סעיף 74 יש למפקח כל הסמכויות של שופט שלום בתביעה אזרחית. זה כולל פסק דין הצהרתי, צו עשה שמחייב את השכן לתקן ולאפשר כניסה לביצוע התיקון, וצו לא תעשה. הוא מוסמך גם לפסוק פיצוי על נזק ממון שהוכח.

בסכסוך על הסגת גבול לדירה אחרת או לרכוש המשותף, התובע בוחר לפי סעיף 72(ב) בין בית המשפט לבין המפקח. תביעה כספית על נזק שכבר נגרם יכולה להגיע לבית המשפט. המחלוקת על חובת התיקון לפי התקנון, בבניין רשום, נשארת אצל המפקח. תביעה קטנה מתאימה כשנשאר רק חשבון לגבות, והיא לא הדרך לצו שיחייב את השכן לתקן את מקור הנזילה.

בפסק הדין שגלובס דיווח עליו נראה איך זה עובד בפועל. מבוטח הגיש תביעה למפקחת נגד השכן, ובהמשך צירף את נציגות הבית המשותף. המפקחת חייבה את השכן בכל הוצאותיו, כולל המומחים שמינתה בעצמה, אבל לא בהוצאות המהנדס שהתובע שכר על דעת עצמו.

לתביעה מכינים את נסח הבית המשותף, המכתבים עם האסמכתאות, התמונות, הקבלות וחוות דעת אם יש. כשהסכום גבוה, או כשהוועד מעורב, התייעצות עם עורך דין שמכיר בתים משותפים חוסכת טעויות שקשה לתקן באמצע ההליך.

המסלול כשהשכן מסרב: מהמכתב ועד הצו

  1. מכתב עם אסמכתאלשכן, עם עותק לוועד ומועד לתשובה
  2. פנייה לוועדבקשה לטיפול או לאיתור המקור, וזמן סביר לטפל
  3. נסח בית משותףבודקים אם הבניין רשום ואם נרשם תקנון
  4. הגשת תביעהלמפקח על רישום המקרקעין, או לבית המשפט כשהבניין לא רשום
  5. הסעדצו עשה לתיקון ולכניסה, ופיצוי על נזק ממון שהוכח

מפקח, בית משפט או תביעה קטנה: לאן הולכים

המפקח על רישום המקרקעין

ערכאה לסכסוכים בין בעלי דירות בבית משותף רשום

בעד

  • סמכות ייחודית בסכסוך על חובות לפי התקנון (סעיף 72(א))
  • מוסמך לתת צו עשה שמחייב לתקן ולאפשר כניסה
  • מוסמך לפסוק פיצוי על נזק ממון שהוכח
  • יכול למנות מומחה מטעמו

נגד

  • רק בבניין שרשום כבית משותף
  • מהנדס שתשכרו בעצמכם לא בהכרח יוחזר

מתאים ל: נזילה פעילה שהשכן או הוועד לא מתקנים

בית משפט השלום

תביעה אזרחית רגילה

בעד

  • תביעה כספית על נזק שכבר נגרם
  • בהסגת גבול התובע בוחר בינו לבין המפקח (סעיף 72(ב))
  • הכתובת כשהבניין לא נרשם כבית משותף

נגד

  • הליך פורמלי יותר
  • בבניין רשום, מחלוקת על חובת התיקון לפי התקנון נשארת אצל המפקח

מתאים ל: בניין לא רשום, או תביעת נזק כספי

תביעה קטנה

הליך מקוצר לתביעה כספית

בעד

  • הליך מהיר ופשוט
  • מתאים לגביית סכום על נזק מתועד

נגד

  • לא המסלול לצו שמחייב לתקן את מקור הנזילה
  • יש תקרת סכום

מתאים ל: מי שהמקור כבר תוקן ונשאר רק החשבון

השורה התחתונה: כשהנזילה עדיין פעילה בבניין רשום, הכתובת לצו היא המפקח. כשנשאר רק חשבון, תביעה כספית יכולה להגיע גם לבית המשפט.

שאלות נפוצות

עד מתי אפשר לתבוע על נזק מנזילה?

בנזילה שהתגלתה מאוחר, הרגע שבו התחיל מרוץ ההתיישנות תלוי בנסיבות של המקרה, וזו בדיוק השאלה שכדאי להביא לעורך דין.

אם הנזילה מהצנרת המשותפת, גם אני משלם על התיקון?

כן, כמו כל בעל דירה. לפי סעיף 58 לחוק המקרקעין, כל בעל דירה משתתף בהוצאות הרכוש המשותף לפי חלקו ברכוש המשותף, אלא אם התקנון קובע אחרת. ההבדל הוא שהוועד מזמין את בעל המקצוע ומשלם לו מקופת הבניין, ולא אתם לבד.

עודכן לאחרונה: